מעצר עד תום ההליכים לחבר ופעיל בארגון החמא"ס

נגד העורר הוגש כת"א אשר מייחס לו שלוש עבירות. בכך כי היה חבר ופעיל בחוליה של ארגון החמא"ס החל מחודש יולי 2007 ועד ליום מעצרו, בכך כי היה נוכח בעצרות ותהלוכות של החמא"ס ובכך כי היה שותף לכתיבת סיסמאות והנפת דגלים של החמא"ס.

על יסוד כתב האישום זה, עתרה התביעה הצבאית למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בנסיבות אלו, כך קבע ביהמ"ש, ישנן ראיות לכאורה בתיק זה המצביעות על הפוטנציאל להרשעה בעתיד, כמו גם קבע כי נובעת בשל כך מסוכנות, לנוכח פעילותו של החמא"ס, פעילות המחייבת את מעצרו.

אין מחלוקת בין הצדדים כי העורר דנן היה חבר באוסרה אשר במסגרתה פעל העורר ועשה את אשר עשה. עם זאת, נחלקו הצדדים בשאלת הצורך להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. התביעה הצבאית עמדה על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית אשר מצביעה במפורש כי האוסרה במסגרתה פעל העורר היא אוסרת חמא"ס, ואילו הסנגוריה חלקה על הנחותיה של התביעה הצבאית וביקשה לקבוע כי הפעילות המיוחסת לעורר אינה פעילות מסבכת, שכן אופייה ונסיבותיה  מצביעות על כך כי מדובר בלימוד דת האסלאם, כמו גם פעולותיה הנוספות של האוסרה אשר לא היו בעלות מאפיינים אזרחיים או פוליטיים אלא דתיים בלבד.

למעלה מן הצורך לציין, כי בנסיבות הקיימות ביקשה התביעה הצבאית כי החלטת בימ"ש קמא תישאר על כנה, ואילו הסנגוריה ביקשה בעררה זה לבטל את ההחלטה ולהורות על שחרורו המיידי.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובחומר הראיות, השתכנעתי כי אין מקום לעררה של הסנגוריה.

אין כל ספק כי במישור הראייתי הנדרש לצורך מעצר זה, לא היה די על מנת להצביע כי העורר השתתף בתפילות ובלימודי דת במסגד. בעניין זה דומני כי אין צריך להרחיב את היריעה שכן ברור שאין במאפיינים אלה להביא למעצר עד לתום ההליכים. אלא, שבמקרה הנוכחי לא מצאתי בסיס לעמדת הסנגוריה כי העורר השתתף בשיעורי דת וקוראן בלבד. הנה אמרתו של מחמד קואסמה מיום 26.2.08: "במהלך חודש 7 שנת 2007 אני דיברתי עם מחמד חרבאוי בקשר להקמת חוליה של חמא"ס והוא הסכים. ויחד איתנו הצטרפו עוד שני אנשים והם: ... מונתצר נירוך בן 19 רווק תושב חברון עובד במפעל "רויאל" בחברון." על יסוד דברים אלו, מצטמצמת במידה מסוימת זירת המחלוקת. אין כל ספק כי מדובר בחוליה של חמא"ס, כשההכרעה הנמסרת להחלטתי נועדה לקבוע כלום יש במאפייני פעילותה של האוסרה האמורה כדי להצביע על פעילות מסבכת.

גם בשאלה זו, דומני כי לא ניתן להצטרף לפרשנותה של הסנגוריה. שכן, בהמשך הדברים מוסר מחמד קואסמה כי: "קיימנו ועדות בטחוניות ... אני הייתי מלמד אותם על חקירות השב"כ בישראל, ואיך להתנהג במהלך החקירה ... אנחנו היינו משתתפים בעצרות ותהלוכות של חמא"ס. והיינו תולים דגלים וסיסמאות של חמא"ס."

אין לי כל ספק, כי בנסיבות הקיימות, ההבחנה המלאכותית אשר ניסתה הסנגוריה ליצור, אין לה על מה שתתמוך. מי אשר משתתף בעצרות ותהלוכות של חמא"ס, יודע באופן ברור ונחרץ כי אין הוא נמצא בתפילה, ובוודאי ברור לו כי הוא לא משתתף באותה עת בלימודים דתיים. אם תלה העורר דגלים וכתב סיסמאות בשם החמא"ס, אין לי דרך לאפיין את פעילותו כפעילות דתית.

וכדי להשלים את הנאמר, אציין את המשכה של האמרה המצוינת לעיל כשבמסגרתה נשאל הנחקר "האם אתה מכיר עוד פעילים בחמא"ס?" כשהמילה עוד מצביעה במפורש על כי הקודמים היו פעילי חמא"ס והשאלה מכוונת כלפי נוספים אשר התבקש המחקר לנקוב בשמם.

אשר על כן, אין ספק כי העובדה שהעורר הצטרף לאוסרת חמא"ס מלמדת על הקשר ואופי הפעילות האסורה, ומצביעה בהכרח על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית מתאימה להליך זה. לנוכח האמור לעיל, אין צורך להרחיב בדבר עילת המעצר, שכן בנסיבות אלה מסוכנות רבה גלומה מהשתייכות לארגון החמא"ס, ומכאן כי לא שגה ביהמ"ש בהחלטתו.

אשר על כן אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 19 ביוני 2008, ט"ז בסיוון התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: לש + שי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: